<h1>תשובות רבינו אברהם ב"ר יצחק בעל האשכול סימן ה'</h1>
<h2>דף מא.</h2>
שאלה הא דאמרי' [כתובות נ"ה ע"א] בנפרעת מן היתומים ייחד לה ארעא בארבע מצרנהא או אפי' בחד מצרא גביא בלא שבועה, דעל הא ארעא סמכי תרויהו, וליכא למיחש לצררי אתפסה, והוא הדין לבעל חוב, שאם ייחד לו קרקע גבי בלא שבועה, אם משכן לו קרקע אי הוי כיחד לו קרקע, וקא מיבעיא לן בין שהמשכונה ברשות הלוה שהוא מוחזק בה או ברשות היתומים בני לוה אך לזה המלוה יש לו שטר משכונה עליו, אי הוי כיחד לו קרקע או לא. ויפרש לנו הא דאמ' מהו אם ייחד לה ארעא, אם זה הייחוד הוא אפותיקי המוזכר בתלמוד, כדאמרי' [ב"מ ט"ו ע"ב] לא יהא לך פרעון אלא מזו, וכל הדינין של אפותיקי יפרש לנו אדונינו.
תשובה. מפני מה הוא פשוט לכם והוא הדין לבעל חוב. דלמ' כתובה שאני שלא ניתנה ליתבע מחיים [כתובות פ"א ע"א] אלא או בגירושין או במיתה, אבל בעל חוב דקאי לאיפרועי לא, דלמ' סלקיה בזוזי. ואנו כך דנו הזקנים שלפנינו שכל משכונה שלא ירד בה ולא החזיק בה המלוה בחיי הלוה אין יכול להחזיק בה לאחר מיתת הלוה, אפי' הגיע זמנו לירד בה בחיי הלוה, כיון שלא החזיק בה בחייו אין יכול להחזיק בה לאחר מיתתו אלא בשבועה. ובחיים נמי אי אמ' ליה הלוה שטרא פריעא הוא ואשתבע לי אמרי' ליה אישתבע ליה [שבועות מ"א ע"א] אבל במשכונה מוחזקת ביד המלוה שהחזיקה בה בחיי הלוה נפרע שלא בשבועה דכמאן דגבי ליה לחובו דמי. וכך דנו הזקנים שלפנינו ועדין עושים מעשים בכל יום בעירנו. וה"ר יצחק בן מרן לוי היה אומ' דהא דאמ' שמואל [כתובות פ"ה ע"ב] המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל ליתה כלל במשכונה מוחזקת ביד הלוקח שקנה הלוקח בשטר והמשכונה דכמאן דמתפיס ליה דמי. זה הדין דנו בעירנו ובמדרש ועושים מעשים בכל יום. וראיתי מי שכתב שה"ר יוסף הלוי ז"ל דיין אליוסאנה היה אומ' כיון דמצי לסלוקי בזוזי [לאו] לאיפרועי קאי ואינו נפרע אלא בשבועה וגם היה דן בה שאם מת הלוה בחיי מלוה ומת המלוה ולא נשבע אין אדם מוריש שבועה לבניו ופקע כוליה. וגם ה"ר יהודה בר ברזילי כתב דבמשכונה יש מי שאומר שאינו נפרע אלא בשבועה ולא פסק גמר דעתו. אבל אני כתבתי לכם מה שדנין בעירנו ובמדרש ועושים מעשים בכל יום. וגם בכתובה כבר ידוע המנהג של עירנו שהם כותבים בכתובה אלף וחמשים דינר משמונה פשיטים צרופים של כסף והם מעשרים באנקיא וגובה השליש בלא שבועה. ואפותיקי שכתבתם תמצא בפר"ח בפ' השולח גט לאשתו ואינו אצלנו זה הפירוש וכתב בו כי משכונה הוא אפותיקי סתם ואם שטפה נהר גובה משאר נכסים אבל לא יהא לך פרעון אלא מזו אם שטפה נהר אינו גובה משאר נכסים. ויש מנהג בברצלונה שבמשכונה דהיא אפותיקי סתם יכול המלוה לומ' ללוה אם יש יכולת (בידי לפרעך) [בידך לפורעני] איני רוצה במשכונתך אלא טול משכונתך ופרע לי ממוני אע"פ שהמלוה מוחזק במשכונה ודר בה. אבל בעירנו משכונה מוחזקת הרי היא כלא יהא לך פרעון אלא מזו, ואפי' שטפה נהר אינו גובה משאר נכסים.
